<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ב</h1>
<h2>דף ח:</h2>
אין נושאין במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מיבמין אבל ערב הרגל מות'. ומותר להחזיר גרושתו במועד פשוט במועד קטן ובירושלמי דוקא גרושתו מן הנשואין אבל מן האירוסין לא דשמחה היא לו ואין מערבין שמחה בשמחה פשוט. ועוד שם דמארסין אבל אין עושין סעודת אירוסין כמו שכתבתי בדיני י"ט ח"ה.
<h2>דף כ:</h2>
אבלות שאירע לחתן או לכלה כגון שהיה הכל מתוקן פתו אפוי וטבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ונוהג שבעת ימי המשתה ואחר כך נוהג שבעת ימי אבלות. ואם לא בעל כל אותן הימים הוא ישן בי' האנשים והיא ישנה בין הנשים. פי' ואם בעל ישן עמה בייחוד בבית אח'. ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום אפילו אירע לה אבלות תוך שלשים יום לחופתה ואפילו תוך ז' לאבלותה כדי שלא תתגנה על בעלה. וכתב רי"ף ודוקא דאיכ' פסידה דלא אפשר לזבוני מה שהכין אבל אי ליכא פסידא כגון דאפשר לזבוני פירו' כגון שלא נתן מים ע"ג בשר או שהוא בעיר שיוכל לימכר כדאמרי' בגמרא מאחר שלא יפסיד מה שהכין נוהג ז' ימי אבלות תחלה. ועוד פשוט ודוקא שמת אביו של חתן או אמה של כלה דליכא דטרח להו פירו' שאין לחתן אב שיטרח בסעודה או שאין לכלה אם שתטרח בתכשיטין אבל מת אביה של כלה או אמו של חתן נוהג ז' ימי אבלות תחלה פשוט בכתובות. והא דאמרי' הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים דלא סאגי בא' מהם אלא שצריך להיות בבית אנשים ונשים והוא ישן לצד אחד עם האנשי' והיא ישנה לצד אחר בין הנשים ודוקא בלילה אבל ביום מותר להתיחד עמה כשאר הנשים ע"כ.
